מה הוא שיקום ספונטני לאחר אירוע מוחי או פגיעה מוחית
שיקום ספונטני הוא מנגנון טבעי של המוח להחלמה עצמית,
לאחר שנגרם נזק מוחי, המוח מנסה לתקן את עצמו (להבריא) על ידי חיווט מחדש של מערכת עצבים,
וכך ניתן לראות שיפור ספונטני בתפקודיות שניזוקה בהתחלה. זאת בזכות מנגנונים פיזיולוגים של המוח (יפורטו בהמשך) ויכולת הנוירופלסטיסיות של המוח.
תהליך זה מתרחש בין כ 3 החודשים עד כ 6 חודשים ראשונים לאחר האירוע, אך זמן זה משתנה בין כל מטופל.
השיקום הספונטני יאפשר לשפר יכולת פיזית וקוגניטיבית שניפגעו.
לכן גם אם הנזק המוחי הוא גדול או המצב קשה, במידה ובנאדם חווה את התה
ליך של השיקום הספונטני, ישנם סיכויים חיובים לכך שהוא לא ישאר באותו המצב.
כיצד להעצים את היכולות הטבעיות של המוח לשיקום בתקופה הראשונית וגם לאחר מכן
למרות ששיקום ספונטני מתרחש משלעצמו ניתן לנסות להעצים את היתכנות של רכישת התפקודיות שאבדה על ידי עידוד הנוירופלסטיסיות של המוח. כלומר יצירת קשרים עיצביים חדשים ועיצוב מפת המוח.
במשך התקופה הזאת המוח נכנס למצב מואץ של אירגון וחיווט מחדש (פלסטיסיות) ולכן ניתן ליצור התקדמות מהירה יותר.
באופן כללי אותם אנשים שחווים את אותו השיקום הספונטני במהלך התהליך השיקומי שלהם, בין אם זה בבית או במרכז השיקומי, יחוו הצלחה גדולה יותר מאחר והם ירכשו יכולות (בצורה עצמונית) של תנועת גפיים, תחושות, יכולת בליעה ,דיבור וכדומה. את אותם היכולות הם יחזקו בטיפול התנועתי אותו יעברו, בין אם מדובר על פיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק או קלינאי תקשורת.
כדי למקסם את מירבי סיכויי לשיקום יש להיות פעילים בצורה מאומצת.
אל תחכו שהמוח יחלים משלעצמו אלא עשו פעילות יומיומית אקטיבית בכדי לדאוג ולחזק את התפקודיות שנפגעה.
יש לנסות להפעיל מחשבה לביצוע היכולת שניפגעה גם אם כרגע לא רואים תוצאות. תתרגלו תנועות אקטיביות ופסיביות.
כלי עוצמתי לגירוי מערכת עצבים, הוא באמצעות אקופונטורה.
שיטות מסויימות מתוך עולם הרפואה סינית מקדמות את התהליך השיקומי והיכולת של המוח להשתקם:
בהתאם לאבחנה מגרים אזורים בגוף ומעוררים את מערכת העצבים. מעודדים את החיווט והאירגון מחדש של המוח.
לאחר אירוע מוחי או נזק מוחי,
הנוירופלסטיסיות מאפשר למוח להעביר תפקודיות שניזוקה בעקבות רקמות פגועות במוח לאזורים חדשים ובריאים במוח. וזאת הסיבה לכך ששילוב רפואה סינית בשיקום יכול לגרום לקפיצה בהתקדמות השיקומית.
דוגמא לשיקום ספונטני
שתי נשים בעלי אותו גיל עברו אירוע מוחי שגרם לחוסר תפקודיות של צד ימין בגוף, פגיעה בדיבור ופגיעה בבליעה אצל שתיהן. הם מתחילות תהליך שיקומי באותו מוסד שיקומי מטפולים על ידי אותם פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק וקלינאי תקשורת. לאחר כחודשיים, האחת הולכת, מתקשרת ואוכלת תקין השנייה מתמודדת עם קושי במעברים, לא מדברת ואוכלת אוכל טחון. במקרה הנ"ל הראשונה עברה שיקום ספונטני באחוזים גבוהים בעוד שהשנייה חוותה שיקום ספונטני באחוזים ירודים.
לצורך ההמחשה:
במידה ומטופל חווה שיקום ספונטני באחוזים גבוהים יותר באזור שאחראי על תנועת הגפה התחתונה (הרגל) לעומת הגפה העליונה (זרוע ויד) בשיקום הוא יחווה התקדמות ביכולת ההליכה בפיזיותרפיה אך כמעט ואף התקדמות ביכולת התנועה של היד בריפוי בעיסוק (זאת דוגמא).
ההסבר הפיזיולוגי לשיקום הספונטני
אירוע מוחי יכול להתרחש כתוצאה מגורמים שונים, אך באופן כללי ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים, שבץ איסכמי (חסימתי) או המורגי (דימום) .
לאחר שבץ איסכמי הספקת הדם מופרעת בשני אזורים שונים, אזור הליבה ( Core) שהוא האזור המושפע ישירות מהשבץ. האזור הנוסף נקרא Penumbra האזור שמקיף את אזור הפגיעה העיקרי, המקור.
על אף שהנזק של הרקמות באזור הליבה בגלל הפרעה באספקת הדם נחשב כבלתי הפיך, עדיין תפקודים של אותו אזור יכולים לחזור לפעילות בזכות הנוירופלסטיסיות.
מצד שני הנזק באזור הפריפריה של אותה ליבה , Penumbra, נוצר אך הוא לא בהכרח בלתי הפיך. אך במידה והספקת הדם חוזרת במהרה האזור יכול להתאושש בצורה טובה יותר.
ישנם מספר מנגנונים בגוף שעוזרים לאותו תהליך של שיקום ספונטני להתרחש:
- אספקת הדם מחדש לרקמות שנפגעו לחלק הפריפרי שנפגע.
הגוף עושה זאת בכמה דרכים כאשר אחת מהן היא על ידי העלאת לחץ הדם של הגוף.
או כאשר מטופל מגיע בחלון הזמן לאחר אירוע חסימת (איסכמי) ומקבל את זריקת ה TPA, דבר שמחדש אספקת הדם שנעצרה.
- ספיגה או ניקוז בצקת מוחית. אספקה מופחת של חמצן למוח גורמת להגברת הנפיחות (בצקת מוח)אשר יוצרת לחץ מכני על כלי הדם והפרעה באספקת הדם וגורמת לנזק נוסף.
לכן חלק משמעותי מהשיקום הספונטני מתרחש כאשר הבצקת נספגת במוח. כאשר הנפיחות יורדת ואספקת הדם מתחדשת התפקודיות חוזרת.
- התאוששות מהשוק העיצבי. אזורים מרוחקים במוח מאזור מוקד הפגיעה שהיו מקושרים עיצבית (כלומר תקשרו) עימם לפתע (בעיקבות הפגיעה) הופסקו הפעילות החשמלית דרך אותם ערוצים (קישרויות) ולכן אותו "שוק" השפיע (תת פעילות תפקדוית) על אותו אזור מרוחק ,מטופל חווה ירידה בתפקודיות שאותו אזור אחראי עליו, עד להתאוששות והחזרה התקינה של הפעילות העיצבית של האזור המרוחק , חזרה לתפקודיות התקינה.
האם ניתן להמשיך להתקדם גם לאחר השלב של השיקום הספונטני?
רוב האנשים לאחר חודשים של שיקום במוסד שיקומי או אישפוז יום מרגישים שהגיעו לשלב הרוויה של העדר התקדמות או שינוי.
התחושה היא שהם כבר אינם מתקדמים או הגיעו לקצה היכולת השיקומית שלהם.
אך ניתן גם בשלב זה להפעיל את את היכולת של המוח, הנוירופלסטיסיות.
חשוב להבין השיקום ממשיך גם בשלב הזה, גם לאחר 5 או 10 שנים לאחר האירוע או הנזק העיצבי.
יתכן ויקח יותר זמן לראות תוצאות מאשר בשלב הראשוני . אך חשוב יהיה להמשיך בפעילות נכונה לכיוון שיפור הרמה התפקודית.
לחץ לקבלת מידע על איך להשתקם לאחר אירוע מוחי>>>
